Seahorse Winery
independent winemaker
Jerusalem mountains

info@seahorsewines.com

054-4843495 02-5709834

יקב סוסון ים
בר גיורא - הרי ירושלים
יקב בוטיק עצמאי
You Are Viewing

A Blog Post

על הגזוזטרה של בלזאק

בסופו של יום העמסתי על הטויוטה 3 ארגזי יין ונסעתי לאשדוד. כן רקטות, לא רקטות – אני הולך לבקר את נתי. הערב היה שקט. ישבתי בחוץ, בגזוזטרה של “בלזאק”, לאימי ז”ל יש “זכויות שימוש” במילה הזו – גזוזטרה… נתי שאל מה אני רוצה לאכול. הוסכם שהוא יוציא מה שבא לו. בפנים ישבו אורחים סביב 3 שולחנות. לא רע לאמצע שבוע בחסות חמאס.

ראשונה הגיעה קערה מלאה בשרימפס טריים, מטוגנים על קליפותיהם. קילפתי אותם באצבעות, וככה, אחרי כל של שרימפ שנבלע, ליקקתי את האצבעות בלי מטאפורה. אחר כך נחתה צלחת עם נתח סטייק, או אולי ליתר דיוק “חמאה שהתחפשה לסטייק”. המנות היו פשוטות מאד. שום רוטב אקזוטי או תוספות מתוחכמות. והכל היה טעים להפליא.

נתי הוא איש מקצוע: טבח טוב, בלי פוזות. הוא נמצא, מבחינתי, בחברתם הטובה של השפים הישראלים הטובים. הרשימה ארוכה, ואני יודע שלא אצליח להזכיר את כולם, ואז מישהו יפגע, ואני ממש לא רוצה לפגוע באף אחד… אבל לא התכוונתי לכתוב כאן על כישרונו ויכולתו של נתי. הנושא הוא… באין מילה אחרת אומר: תרבות קולינארית. וזהו – שבעצם אין כאן תרבות קולינארית. הביקורת לא מכוונת לשפים. לגמרי לא.

בצרפת, איטליה, וארצות אירופאיות אחרות, אפשר לחזור למסעדה אחרי 20 שנה ויותר, בעיר גדולה או כפר קטן. רוב הסיכויים שהיא תהיה שם, עם אותו שף, אותו פטרון, ואותו תפריט. לאמור: זה מה שאנחנו יודעים לעשות, אז הנה זה. בארץ זה לא עובד. כאן צריך לחדש. צריך לשנות. צריך להמציא את התפריט מחדש לפחות פעמיים בשנה. והשפים נאלצים ל”שבור את הראש” איך לרצות את קהל הלקוחות ששר המנון אחד: “מה חדש?” אני מכיר חלק מהשפים אישית. והם לא ממש שקטים. איזה גלגל חדש ימציאו כדי להביא את הלקוחות בחזרה למסעדה, מסעדה שהם בעצם אוהבים, אבל מה עם המקום החדש שפתחו במתחם…

אני יושב על הגזוזטרה של בלזאק, מצפה למופע אור קולי בשמי אשדוד, והמופע לא מגיע. המופע האמיתי הוא בצלחת, כמובן. ישבתי כאן כבר כמה פעמים בעבר. מעולם לא היתה כאן “נפילה”. האוכל היה תמיד טעים, לא מתוחכם מידי, straight forward. תענוג.

ואני מקווה שנתי יחזיק מעמד. שלא ישבר ויתפתה למילים חלקלקות של יזם מבריק, שיבטיח לו עולם ומלואו. והקהל? הוא ינדוד מהמקום הכי “איני” כרגע, למקום החם הבא… זה ממש לא חשוב. הוא ירוץ לספר לחברים על הזיון הנהדר, סליחה, הארוחה הנפלאה, במקום החדש של איציק ויוסי… “חבל על הזמן…”

זאב דוניה ©

Leave a Reply