Seahorse Winery
independent winemaker
Jerusalem mountains

info@seahorsewines.com

054-4843495 02-5709834

יקב סוסון ים
בר גיורא - הרי ירושלים
יקב בוטיק עצמאי
You Are Viewing

A Blog Post

מאה עמודים אחר כך…

 

היזהר במילים, זאב, היזהר, אני אומר לעצמי. אל תטעה: זה זמן השתיקה. אל תיפול במלכודת של יושבי הטריבונות. הם יודעים מה נכון ומה צודק. אלה היושבים בטריבונות משמאל ואלה היושבים בטריבונות מימין. והם לעולם אינם טועים. ואתה? לך נשארים כרגיל סימני השאלה, ואין מקום בטריבונות לאלה שאינם יודעים. היזהר במילים זאב, כי למטה במגרש נהרגים אנשים.

מאה עמודים קודם, על שפת הכנרת, באכסניית כרי דשא, מול מסך הטלויזיה, גרמניה משחקת מול ברזיל. כשהתוצאה כבר 3:0 לגרמניה אני מדלג לערוץ החדשות: רקטות על ת”א. אין נפגעים. 4:0 לגרמניה. עוד מטח רקטות. גרמניה כובשת שער נוסף. בערוץ החדשות שואל המראיין את פרשננו מה רוצה החמס. אני מצביע, ולמרות שאף אחד לא נתן לי רשות דיבור אני אומר: גול של כבוד – זה מה שהוא רוצה.   גול אחד, שלא ישנה את תוצאת המשחק. גול אחד: עשרה הרוגים, מאה, אלף – העקר לצאת מזה בכבוד… לו היתה לי דרך לומר משהו לפמליה הנכבדה, שצריכה לקבל החלטות קשות מאד בימים אלו, הייתי אומר להם להבקיע שער עצמי. לביים פיצוץ, משהו נורא במנהרה, שבו ימותו כביכול רבים, ואז תנוח דעתם של “שחקני עזה”. אפשר לרדת מהמגרש…

היזהר במילים, זאב, היזהר.מאה עמודים אחר כך חיסלהפרמינהדאסה, גיבורת ” אהבה בימי כולרה” , במחי כמה מילים, את סיפור אהבתו של פלורנטינו אריסה. אהבה שלא עזבה אותו עד העמוד האחרון. ואני בעצב המוכר והלא מובן, העצב שבא מהידיעה שהעמוד האחרון יגיע.מה יואילו המילים. גבריאל גרסייה מרקס כבר הגיע לעמוד האחרון. המילים שלו עדיין רועמות. האם כוחם יעמוד להם גם בעוד מאה שנה?

עוד כמה עמודים יחל הבציר. הענבים ידחקו את הכותרות:תאורי הקרבות, הירי, המילים של המנהיגים מכאן ועד אמריקה… הבציר ידרוש את כל תודעתך. את מלוא הריכוז בהבשלה, בתסיסה, בריחות הרצויים ובאלה המזיקים. ובמהומה הקטנה הזאת, המתעוררת כל שנה מחדש, השבח לאל, תשכח את סימני השאלה. עת לקבל החלטות. עת לפעול.

היזהר במילים, זאב. היזהר. יהיה מי שיכתוב על ארומות של יער אחרי גשם. אף מילה על היקיצות באור ראשון, ספל הקפה הבודד כשכולם ישנים, הנסיעה למחסום להביא את הפועלים לבציר, הארגזים הכבדים, מלאים בענבים, הזיעה…

עוד כך וכך עמודים הספר יגיע אל קיצו. העצב כבר כאן. מה יישאר אחרי העמוד האחרון? היין שלי יחזיק מעמד כמה שנים, ואחר כך ידעך וישקע אל החשיכה אף הוא. אולי יישאר צילום על קיר היקב. אנשים צעירים יעיפו בו מבט חטוף בדרך אל הטעימה.

החיים נמשכים. גם המילים. לעת עתה…

זאב דוניה ©

30.7.14

Leave a Reply